חוקי שש בש
שש בש (באנגלית: בקגמון) הוא משחק לשניים, עם 15 אבנים לכל צד ושתי קוביות. המטרה: להביא את כל האבנים שלך הביתה ולהוציא את כולן מהלוח לפני היריב. כאן החוקים המלאים, ובסוף תשובות לוויכוחים שחוזרים בכל שולחן.
הלוח והעמדה ההתחלתית
- בלוח 24 משולשים, בארבעה רבעים של 6. כל שחקן נע בכיוון אחד, והרבע האחרון בדרך הוא הבית שלו.
- סופרים את המשולשים מהצד של מי שמשחק: 1 הוא המשולש האחרון בבית שלך, ו-24 הוא הרחוק ביותר.
- בהתחלה לכל שחקן: 2 אבנים על 24, 5 על 13, 3 על 8 ו-5 על 6.
מי מתחיל
כל שחקן זורק קובייה אחת, ומי שקיבל מספר גבוה יותר מתחיל. יצא אותו מספר? זורקים שוב. מכאן יש שני מנהגים:
- משחקים עם קוביות הפתיחה: המנצח משחק את שני המספרים שיצאו. זה החוק הבינלאומי.
- המנצח זורק מחדש: נפוץ מאוד בבתי קפה בארץ. הזריקה החדשה יכולה לצאת גם דאבל.
אצלנו בוחרים את המנהג לפני המשחק.
בסדרה (עד 3, עד 5…): זריקת הפתיחה רק במשחק הראשון. מכאן, מי שניצח במשחק הקודם פותח את הבא וזורק ראשון, כמו שמשחקים אצלנו. בטורנירים בחו"ל כל משחק מתחיל בזריקת פתיחה, ואצלנו אפשר לבחור גם בזה.
איך זזים
- כל קובייה היא מהלך נפרד. אפשר להזיז אבן אחת בשני המספרים (אם גם המשולש שבאמצע הדרך פתוח), או שתי אבנים שונות.
- מותר לנחות על משולש ריק, על משולש שלך, או על משולש שיש בו אבן בודדה של היריב.
- משולש עם שתי אבנים או יותר של היריב סגור: אי אפשר לנחות עליו.
- דאבל (שתי קוביות זהות) משחקים ארבע פעמים: דו שש = ארבעה צעדים של 6.
חובה לשחק
- חייבים לנצל את שתי הקוביות אם אפשר, גם כשזה לא נוח.
- אם אפשר לשחק רק אחת מהקוביות, חייבים לשחק אותה. אם אפשר לשחק כל אחת מהן לבד אבל לא את שתיהן, חייבים לשחק את הגבוהה.
- אין שום מהלך חוקי? התור עובר.
אכילה והבר
- נחתת על אבן בודדה של היריב? אכלת אותה. היא עולה לבר, הפס שבאמצע הלוח.
- מי שיש לו אבן בבר חייב להכניס אותה קודם, לבית של היריב, לפי המספר בקובייה. עד שכל האבנים מהבר נכנסות, אסור להזיז שום אבן אחרת.
- אם כל המשולשים שמתאימים לקוביות סגורים, לא נכנסים והתור עובר. כשכל ששת המשולשים בבית של היריב סגורים, הבית סגור לגמרי, ואין לאן להיכנס.
הוצאה
- מתחילים להוציא רק כשכל 15 האבנים שלך בבית.
- מוציאים אבן מהמשולש שהמספר שלו יצא בקובייה. מותר גם לזוז בתוך הבית במקום להוציא.
- אין אבן על המשולש של הקובייה? אם יש אבנים על משולשים גבוהים יותר, חייבים להזיז אחת מהן. אם אין, מוציאים את האבן מהמשולש הגבוה ביותר שיש בו אבן.
- נאכלת באמצע ההוצאה? האבן צריכה לחזור הביתה לפני שממשיכים להוציא.
ניצחון, מארס ומארס טורקי
| איך נגמר | מתי | נקודות |
|---|---|---|
| ניצחון רגיל | המפסיד כבר הוציא לפחות אבן אחת | 1 |
| מארס | המפסיד לא הוציא אף אבן | 2 |
| מארס טורקי | המפסיד לא הוציא אף אבן, ויש לו עדיין אבן בבר או בבית של המנצח | 3 |
בחלק מהשולחנות לא סופרים טורקי. ההסבר המלא: מארס ומארס טורקי.
קוביית ההכפלה
- לפני שזורקים, מותר להציע ליריב להכפיל את ערך המשחק.
- היריב מחליט: מקבל, וממשיכים על כפול, והקובייה עוברת אליו (רק הוא יכול להכפיל בפעם הבאה); או מוותר, ומפסיד מיד את הערך הנוכחי.
- במשחק עד כמה נקודות יש גם חוק קרופורד: במשחק הראשון אחרי שאחד השחקנים הגיע לנקודה אחת לפני הניצחון, אסור להכפיל.
- בבתי קפה בארץ הרבה משחקים בלי קוביית הכפלה בכלל. אצלנו אפשר לבחור "בלי קובייה".
ויכוחים נפוצים
- "יצא לי 6-1, ורק אחד מהם אפשרי." אם אפשר לשחק כל אחת מהקוביות לבד אבל לא את שתיהן, משחקים את ה-6. אם רק ה-1 אפשרי, משחקים את ה-1.
- "אפשר לוותר על קובייה כי לא נוח לי?" לא. אם יש מהלך חוקי, חייבים לשחק אותו.
- "מותר לי לזוז כשיש לי אבן בבר?" לא. קודם מכניסים את כל האבנים מהבר.
- "הוצאתי אבן אחת, זה עדיין מארס?" לא. מספיקה אבן אחת בחוץ כדי להינצל ממארס.
- "מותר להוציא עם מספר גבוה?" רק כשאין אבנים על משולשים גבוהים יותר מהמספר שיצא.
אצלנו המשחק אוכף את כל החוקים לבד: אי אפשר לעשות מהלך לא חוקי, ומהלך כפוי יכול להתבצע אוטומטית.